"קול לובלין"
חמישים שנה להופעת הגיליון הראשון של "קול לובלין"
נטע ז'יטומירסקי אבידר
"קול לובלין" הוא ביטאון שנתי של ארגון יוצאי לובלין בישראל ובעולם.
העיתון הוא מכשיר הקשר העיקרי בין חברי הארגון.
חמישים שנה חלפו מאז הופעת הגיליון הראשון.
רצף שנתוני "קול לובלין" הרחיב את מאגר התוכן שהובא בספר "לובלין – אנציקלופדיה של גלויות". במגוון הנושאים, בשפע המידע ובעושר צורות הביטוי מהווה אוסף שנתוני "קול לובלין" המשך לספר לובלין.
בשנים האחרונות נוצר ביקוש לשנתון שלנו מצד מדריכי נסיעות לפולין.
Index
[Collapse]הופעת העיתון
הגיליון הראשון של "קול לובלין" ראה אור בשנת 1962, וזאת לציון עשרים שנה לחורבן קהילת יהודי לובלין. דפי הגיליון היו מוצפים בכאבם העמוק של יוצאי העיר.
בפתח הגיליון הופיע שיר קינה מאת יעקב גלאטשטיין, המשורר והסופר הלובלינאי הדגול
"לא המתים יהללו יה":
בסיני קבלנו את התורה
ובלובלין החזרנו אותה.
כי לא המתים יהללו יה,
והתורה תורת חיים היא.
כולנו היינו במעמד הר סיני,
וכולנו בלובלין מַתנו.
תוכן העיתון
החיים התוססים שהיו בלובלין
קהילת יהודי לובלין הייתה עולם עשיר של תרבות, שפה, מנהגים. היו בה בתי כנסת, ישיבות, בתי ספר, התנגחויות פוליטיות, תנועות נוער, אמנות, עיתונות. תרבות שלמה עלתה באש. אם לא נחפש, נאסוף ונשמור את זכרה – תאבד לעד.
החורבן
- עדויותיהם של השורדים
- מאמרים על אודות לובלין שכתבו חוקרי שואה (בעיקר חוקרים אנשי לובלין: נחמן בלומנטל, נחמן קורן, אלכסנדר ברונובסקי, דוד זילברקלנג, רוברט קובאלק ואחרים).
דיווח על אודות הפעילות השנתית השוטפת של הארגון.
"קול לובלין" הוא במה לחברי הארגון לכתוב בנושא לובלין. העיתון הוא של החברים ולמען החברים. עיון בגיליונות "קול לובלין" מאז ייסודו ועד היום, מגלה קשת רחבה של כותבים.
שירים ודברי ספרות
לזכר נפטרים – דברים לזכרם של חברי הארגון שהלכו לעולמם.
שפות
השנתון הוא רב-לשוני: אידיש – שפת ההורים; עברית – שפת הבנים; פולנית – שפת ארץ המוצא; אנגלית – שפה אוניברסלית. אידיש, שפתם של הכותבים והקוראים, הייתה השפה העיקרית בשנים הראשונות של העיתון. בחלוף השנים, במעבר בין הדורות, התחלפה בהדרגה השפה השלטת מאידיש לעברית.
התרגומים משפה לשפה נעשים בידי חברי הארגון.
המערכת
העורך הראשי של "קול לובלין" במשך ארבעים שנה היה דוד שטוקפיש – בן לובלין, דַפָּס במקצועו שהיה לכותב מאמרים ועורך. חברי המערכת הראשונים היו עובדיה פֶלד, העיתונאי ד"ר אלחנן הורביץ, אפרים איינשטיין.
בשנת 2003, בגיליון מספר 39, חלו חילופי משמרות. נטע ז'יטומירסקי אבידר קיבלה עליה את תפקיד העורכת הראשית.
עיצוב העיתון
מספוּר השנתונים
האם חברי המערכת הראשונים סברו שהעיתון יהיה חד-פעמי? הגיליון הראשון לא היה ממוספר. הגיליון הבא הופיע רק כעבור שנתיים, ובכותרת שלו צוין כבר המספר 2. מאז ועד היום, במשך כחמישים שנה, העיתון מופיע מדי שנה.
גודל הדפים ואיכותם
שני הגיליונות הראשונים הופיעו בגודל ובפורמט של דפי עיתון והודפסו על נייר עיתון. החל בגיליון השלישי נקבעה מתכונת של חוברת. במשך השנים השתפר סוג הנייר, וכיום מודפס הביטאון על נייר כרומו.
עם המעבר לרשת האינטרנט יזכה העיתון לתפוצה עולמית גם "ללא נייר".
הכותרת
בגיליון הראשון הופיע השם לובלינער שטימע באותיות גדולות, ובשורה שמתחתיו הופיע השם העברי קול לובלין באותיות קטנות.
הכותרת לוותה ברישום קו צנוע: גגות בתי העיר, וביניהם כיפה של בית כנסת בין שער קרקוב לבין הזאמק. רישום זה לא הופיע בגיליונות הבאים.
כותרות הגיליונות הבאים הופיעו ללא כל עיטור. מדי פעם השתנה היחס בין גודל האותיות של השם באידיש לבין אלו של השם בעברית, ולבסוף התקבע הדפוס הנוכחי: "קול לובלין" באותיות ענק ו"לובלינער שטימע" באותיות קטנות.
האדריכל אלכסנדר שריפט עיצב את צורת הכותרת הנוכחית. היא מבוססת על הרישום "הרובע היהודי סביב הזאמק" מאת ריכרד הנקר. רישום זה הופיע בספרו של מאיר בלבן, העיר היהודית לובלין.
תמונות
אם בשנים הראשונות העיתון היה דל בתמונות, הרי שבשנים האחרונות הוא עשיר בתמונות ותצלומים.
בשל יוקר הפקת הדפוס של תמונות צבע התמונות בעיתון הן בשחור-לבן בלבד.
"קול לובלין" באתר של 'תיאטרNN
בשנת 2012 –
במלאת שבעים שנה להשמדת יהודי לובלין וחמישים שנה להופעת הגיליון הראשון של "קול לובלין" –
עולה לרשת האוסף המלא של שנתוני "קול לובלין" באתר של 'תיאטרNN – קבוצת ברמה גרודצקה'.
'ארגון יוצאי לובלין' מודה לאנשי תיאטר NN, שומרי זכרה של יהדות לובלין.
שאו ברכה!
עותקים