The “Grodzka Gate – NN Theatre” Centre in Lublin is a local government cultural institution. It works towards the preservation of cultural heritage and education. Its function is tied to the symbolic and historical meaning of the Centre’s location in the Grodzka Gate, which used to divide Lublin into its respective Christian and Jewish quarters, as well as to Lublin as a meeting place of cultures, traditions and religions.

Part of the Centre are the House of Words and the Lublin Underground Trail.

The “Grodzka Gate – NN Theatre” Centre in Lublin is a local government cultural institution. It works towards the preservation of cultural heritage and education. Its function is tied to the symbolic and historical meaning of the Centre’s location in the Grodzka Gate, which used to divide Lublin into its respective Christian and Jewish quarters, as well as to Lublin as a meeting place of cultures, traditions and religions.

Part of the Centre are the House of Words and the Lublin Underground Trail.

עיירות קטנות במחוז לובלין: שינויים בנוף

 עיירות קטנות במחוז לובלין הן מאגר של המורשת התרבותית הלאומית שלנו. העיירות האלה הן לא רק אוסף מבנים ומקומות, אלא גם צורות חיים שהשתנו בעקביות במשך הזמן. כיום, כל עיירה

.היסטורית נחשבת לעיר בעלת מורשת תרבותית

הגדרה של עיירה קטנהDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 

בהתבסס על הגדרות מסורתיות, עיירה או עיירה קטנה אפשר לתאר כהתקבצות במרחב של מספר בניינים מוגבל  באזור מסוים, המיועדת לאוכלוסיה קטנה והיחסים בין ובתוך המרכיבים האלה. התואר 'קטנה' מתאר אוכלוסיות בגדלים שונים, הנעים בין כמה תריסר אלפי אנשים ובדרך כלל לא יותר מ-30 אלף תושבים.

המונח "עיירה קטנה" נמצא בשימוש היסטוריונים ומתכנני ערים כדי לתאר ישובים בעלי פונקציות עירוניות או כמעט עירוניות, בעיקר אלה שהשפיעו על הכלכלה המקומית והיו בעלות האוכלוסיה העירונית הגדולה ביותר במחוז. 

 

ברוב העיירות הפולניות  הקטנות, המקורות הקיימים משקפים את מאפייני העיר ויוצרים את הנוף העירוני הייחודי שלהן. הנוף הוא כמו תפאורה שנוצרה על-ידי ההיסטוריה, לחיי ופעילויות הדורות החולפים. התפתחות הסביבה הזאת צריכה להיות הדרגתית כדי לא להרוס את זהות, מסורת ותרבות המקום.

 

 

נוף עירוני מול נוף תרבותיDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 ההגדרה של נוף עירוני עולה בקנה אחד עם נוף תרבותי בו ניתן להבחין בהשפעות של פעילות אנושית. המונח "נוף עירוני" מופיע בהקשר של נוף תרבותי טיפולוגי לצורך אדריכלות נוף. ברוב הערים והעיירות הפולניות עדיין אפשר למצוא מרכזים ישנים שיכולים להתאים לקונספט של עיר או עיירה היסטורית. לכן, מתחמים כאלה צריכים להיחשב כאזורי תרבות, היסטוריה ונוף עירוני עם מבנה

.ייחודי ומורכב

ניתוח המערך המרחביDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 כדי להתחקות  אחר תהליך היווצרות הנוף העירוני לאורך מאות שנים ולזהות צורות מקומיות ספציפיות של ארכיטקטורה הקובעת את המסורת והמורשת התרבותית של מקום, צריך לנתח את

:המערך המרחבי. הניתוח הזה מבוסס על כמה שלבים

 

- בחינת הרקע ההיסטורי, כולל הופעתו והתפתחותו של המערך ורכיבים בודדים של משמעות תרבותית וערך הנוף, בשילוב עם זיהוי סוגי אדריכלות, כולל מתחמים ומבנים היסטוריים, בתי מגורים מסורתיים, מבני ציבור, מבנים שנבנו אחרי המלחמה והשפעתם על התפתחות הנוף העירוני;

- פירוט סוגי התפתחות שהשפיעו בצורה משמעותית על עיצוב הנוף העירוני והרציפות ההיסטורית של ההתפתחות, למשל  בתים זמניים ממלחמת העולם השניה ומהתקופה שאחרי המלחמה, שרידי בתים יהודים, מבני תעשיה;

- תיאור מסלול ההתפתחות של ערים/עיירות וניתוח שמתבסס על צפיפות האוכלוסיה, הגירה ושירותים.

- אפיון השינויים באדריכלות ובנוף, תוך לקיחה בחשבון של מבנים היסטוריים ומתחמים משמעותיים עבור הנוף,  ערך הנוף של מתחמים אדריכליים ושינויים בנוף של עיירות קטנות.

 

זהות תרבותית של עיירות קטנותDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 

.התופעה התרבותית של עיירות קטנות קשורה מאוד לגורמי הזהות התרבותית שלהן שנוצרה במשך דורות רבים

:זהות תרבותית מתבססת על המרכיבים הבאים

- התהוות והתפתחות של הפריסה המרחבית;

- מרכיבים היסטוריים של אדריכלות עם ערך תרבותי ונופי גבוה;

- בתי מגורים היסטוריים, כנסיות וארכיטקטורה מונומנטלית;

- שרידי מבנים מתקופות החלוקה (1795-1918);

- בתי מגורים ממלחמת העולם השניה ומהתקופה שאחרי המלחמה;

- מבני תעשיה;

- מבנים זמניים

- אזורים ירוקים ונוף "קו הגבול" בין העיר/עיירה והסביבה.

 

כמו במקרה של חברה, כשכמה דורות בעלי מנטליות ומנהגים שונים חיים יחד, כך ניתן לראות כמה דורות של מבנים עומדים זה לצד זה בנוף עירוני, בעיקר בעיירות קטנות. מה שיש כאן הוא קיום משותף של צורות שונות של ארכיטקטורה מתקופות שונות, ולמרות שיכול להיות שלא ייחשבו כמונומנטים היסטוריים, הן עיצבו את אופי הנוף העירוני. אלו הם שרידי מבנים מתקופת החלוקות (1795-1918), מבנים מהתקופה שבין מלחמות עולם ומתקופת מלחמת העולם השניה, מבנים למגורים זמניים מאחרי המלחמה, שרידי אחוזות ובתי משרתים, מבנים משותפים שהקימו קואופרטיביים וחוות בבעלות המדינה, מבנים מתקופת הרפובליקה העממית של פולין (1945-1989) ומבנים בני זמננו. 

 

נוף עירוניDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 הנוף העירוני כיום נראה כהצטברות לא עקבית של קודים מתקופות היסטוריות ופוליטיות שונות. הנוף של לפני המלחמה היה עקבי בדרך כלל,  אבל שונה באופן משמעותי על-ידי גורמים של אחרי המלחמה. השינויים היו עמוקים יותר מהיקף המבנים עצמם, הם גם הכילו את המנטליות של התושבים. המנגנונים ששינו את הנוף המקומי כללו, בראש ובראשונה, את התמורות באדריכלות 

.שהתרחשו בעיקר בחצי השני של המאה ה-20 והשפילו בצורה ניכרת את הנוף של עיירות קטנות

ב-1952 וואיהרט הציע וליקט את התנאים המקדימים שלפחות אחד מהם חייב להתרחש כדי להחשיב עיר/עיירה או אלמנטים בה ליפים:

- ניתן למצוא במתחם המרחבי בניין יחיד שמהווה אלמנט של יופי;

- מתחם מבנים וצורות שלם והרמוני, אפילו אם הוא חלק מפריסה עירונית שלא מדורגת מהטובות ביותר.

- קיימת פריסה מרחבית של פנים העיר;

- מתחם מרחבי שמשקף בצורה ברורה את תכנית התכנון העירוני;

- תכנית תכנון עירוני שמשתלבת בהרמוניה עם האזורים הירוקים;

- מתאר נוף  של העיר/עיירה המעוצב באופן עשיר ומעניין;

- מצב טכני טוב של מבנים ומתקנים. 

אדריכלות עירונית והערך הנופי שלהDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 מבני דת הם הדבר החשוב ביותר מפרספקטיבה של נוף עירוני, כיוון שהם דומיננטיים בנוף העירוני ומשפיעים על היווצרות פנורמת הנוף ועל הנוף הפנימי. צורתם הושפעה במיוחד על-ידי המתקנים

.הנלווים, כמו גדרות, מגדלי פעמונים, אגפים לכמרים, בתי הכמרים, בתי נגני העוגב ואגפים חיצוניים. מבנים אלה עזרו ולכנסיה לעיתים היתה צורה של קומפלקס מגובש

כיוון שמחוז לובלין נמצא בגבול בין התרבות המזרחית למערבית יש בו כמה שרידים של מבני דת נוסף לכנסיות רומיות-קתוליות, בעיקר מבנים שהיו בשימוש הזרמים הרפורמים (בפיאסק) או נוצרים אורתודוכסים ואוניאטים (בטומאשוב ודמבלין). קבוצה משמעותית של מבנים קשורה לתרבות היהודית וכוללת בתי כנסת רבים ובתי תפילה.

בכמה עיירות קטנות במחוז לובלין, כמו ווז'נה או יוזפוב, בתי העירייה שרדו עד זמננו. אחוזות וארמונות, עם פארקים וגנים כחלק טבעי שלהם, שרדו בכמה צורות, לעיתים קרובות מותאמים לשימושים חדשים. היום הם נחשבים כחלק אינטגרלי מהנוף התרבותי,  לרוב משלימים את הנוף של מה שהיה בעבר שולי העיירות הקטנות.

מאוחר יותר, נוספו לנוף השולט בעיירות הקטנות גם מבני ציבור ותעשיה: טחנות, אסמים, מבשלות בירה, מבשלות שיכר, מזקקות סוכר ומפעלי לבנים. התופעה ניכרה במיוחד בסוף המאה ה-19.

בתחילת המאה ה-20 התפתחות התנועה הקואופרטיבית הביאה להקמת בנקים, בתי עם, חנויות, מחלבות ומכבי אש בהרבה יישובים. בתקופה שבין המלחמות פרויקטים של בניה כללו גם בתי ספר ציבוריים, מתחמי תחנות רכבת, בתי עירייה, בתי חולים ועוד מתקנים ציבוריים. סוג מיוחד של ארכיטקטורה התפתח בשווקי העיר הקטנים, עם ירידים שנמשכו מספר ימים, כלומר פונדקים ואכסניות. בתי ספר מייצגים קבוצה גדולה של מבני ציבור.

מובן מאליו שמבני מגורים היו הצורה הבסיסית של הארכיטקטורה של עיירות קטנות. העתיקים ביותר, שנבנו מעץ ותוארו בהרחבה בתקופה שבין מלחמות עולם, הם בתים בעלי אכסדרות. כמה מבנים מבודדים (בווז'נה, טרנוגרוד, גרבובייץ, טרנוגורה, פראמפול, וויסלאביצה ו-וויסוקי) הם השרידים היחידים של  המכלול ההיסטורי של בתים בעלי אכסדרות. לפי י. גורק, בתים בעלי אכסדרה קיימים בלפחות 32 עיירות קטנות לשעבר במחוז לובלין.

בתי קברות, נוצרים ויהודים, הם חלק בלתי נפרד מהעיירות הקטנות. הם יוצרים  מרכיב משמעותי בנוף בגבול בין עיירות קטנות והאזורים החקלאים שסביבן. מקדשים וצלבים בצדי הכביש הם חלק מעניין של נוף הסְפַר.

מה שחיוני לנוף של עיירות קטנות, חוץ מהארכיטקטורה עצמה, זה תכנית מתאר עירונית היסטורית. ברוב המקרים הן שרדו ללא פגע מתקופת ההתאגדות של עיר נתונה.

הנוף העירוני של עיירות קטנות במחוז לובלין, בעיקר של הקטנות שבהן, מאופיין על ידי הקביעות של מערכות תכנון עירוני. מיקום העיר לאורך ציר מסחר ראשי, קבע למעשה את אופייה. אופי זה נשמר, בכל מיני דרגות בערים השונות, בעיקר בצורה של כיכר שוק עם בניינים לאורך הרחובות הסמוכים אליה, ובאופי מבני המגורים והשירותים. מרשת הרחובות של עיר, ניתן לאמוד מתי הוקמה העיר ואילו פונקציות מילאה.

נכסי הנוף החשובים ביותר של תכניות מתאר עירוניות:Direct link for this paragraphGo back to indexGo back to index

      

-         פריסה מרחבית ברורה וקומפקטית;

-      נוף היסטורי דומיננטי;

-          פריסה היסטורית של רחובות, כיכרות, מגרשים ושטחים ירוקים;

-          מצבות היסטוריות ואנדרטאות

-          ה"רקמה האנונימית " של מבני מגורים, הממלאים את המבנה המרחבי של עיר.

-          נוף המפגש בין העיר לסביבה.

גורמים התורמים לשינוי לרעה בנוףDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 

:מספר גורמים תורמים לשינוי הנוף בתקופה שאחרי המלחמה. החשובים ביותר הם

-          תכניות פיתוח כלכלי ומרחבי;

-          שינוי ב"מימד השלישי" של בניינים מודרניים, כולל בנייה למגורים המופיעים כמתחרים לדומיננטיות ההיסטורית;

-          תחזוקה מוזנחת של מבני מגורים;

-          שינוי בתפקידי המרחבים הציבוריים;

-          חוסר בהפרדה ברורה בין הספירה הפרטית לציבורית;

-          אין תפיסה של שימוש מחדש במתקנים נטושים;

-          "פיצול נגרם על-ידי הפרטה" והתפתחות מקוטעת של הרבה מתקנים;

-          בידוד מתקנים מסביבתם הקודמת והנוף שלהם על-ידי ניתוק קשריהם ההיסטוריים עם מתקני מגורים.

שיטות לעצור שינויים לרעה בארכיטקטורה ובנוףDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 

:כאשר מזהים את הגורם התורם לפירוק הנוף, אפשרי להגדיר דרכים ואמצעים להפסקת שינויים לרעה בארכיטקטורה ובנוף

-          הגנת נוף העיירות הקטנות במונחים של פיתוח בר-קיימא;

-          זיהוי עצמי של מסורות ותרבות מקומיות: יצירת תכניות חינוכיות להגברת המודעות העירונית לערך הנוף והמורשת התרבותית לזהות המקום;

-          שימוש ביכולות הקהילות המקומיות לעצב את סביבתן על-ידי שימוש בחוק המקומי (בהתאם להנחיות אמנת אתונה החדשה);

-          מיחזור המרחב: פיתוח אסטרטגיות מיחזור עבור אזורים עירוניים ונוף מושפל;

-          יישום המרה מחדש של שיטות לעצב נוף בן זמננו דרך פעולות מקיפות שמטרתן לשפר את האטרקטיביות של ארכיטקטורה ונוף: יישום פרוייקטים ראשונים;

-          תכנון וניהול מורשת, ובאותה מידה נוף, על-ידי שיחזור הביטוי ההרמוני הכולל של הנוף של המקום;

-          שיחזור ההרמוניה של הנוף בגבול בין העיירות הקטנות לטבע שסביבן;

-           התאמת הליכי התכנון העירוני (כשמובן שהעיר היא  אלמנט של מורשת ציבורית) לנהלים הנהוגים באיחוד האירופי.

סיכוםDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 עיירות קטנות במחוז לובלין הן משכן המורשת התרבותית הלאומית שלנו. העיירות האלה הן לא רק אוסף של מבנים ומקומות, אלא גם צורות חיים שהשתנו ברציפות במשך השנים. כיום, כל עיירה היסטורית נחשבת לעיר מורשת תרבותית, לפיכך היא מלאה משמעות סמלית וערכים מסוימים שעברו מדור לדור. עיירות לא צריכות להיחשב כסכום של מבנים ואתרים לשימור, אלא כתופעה

.שנוצרת היום על ידי כל דור מחדש, בהתאם לגישתו לעבר

תכנון המורשת צריך לכלול את השיקום, התחדשות ושחזור אזורים מסוימים. הסביבה צריכה להיות מעוצבת על ידי חתירה להכרה מאוזנת של ההיבטים הסוציו-אקונומים, תרבותיים, מרחביים, טכניים ואקולוגיים של הקהילות תושבות המקום. פיתוח בר קיימא חייב להיות שם נרדף לדאגה לזהות תרבותית, תחושת הקהילה ואחריות סביבתית ברמה המקומית.

נוף העיירות של סוף המאה ה-20 עוצב על-ידי מספר גורמים. חינוך הקהילות המקומיות צריך לקרות תוך שימוש במגוון פעילויות, המכוונות לילדים, מתבגרים ומבוגרים. בהשראת ניסיונן של ארצות מערב אירופה, ניתן להסיק שהקמפיינים האפקטיביים ביותר הם אלו שהתמקדו בילדים והציגו את המסורת וההיסטוריה של מקום מסוים דרך משחקים. מצד שני, חשוב במיוחד להציג לאזרחים המבוגרים את הרווח הכלכלי של נוף יפה. שימור ערך המרחב העירוני צריך להתרחב לכל הפריטים של ערך היסטורי, טבעי, חברתי ואסתטי כך שכל המרחב יכול להפוך לאובייקט של התבוננות אסתטית ולכן כמוקד משיכה גם לתיירים וגם לתושבים.

צריך לדעת מה מרכיבי הנוף שצריך לשמר וכדי לזהות אותם צריך מאמץ משותף של אנשי מקצוע מתחומים שונים: חוקרי טבע, היסטוריונים, אדריכלים, מתכנני ערים, סוציולוגים ואנשי כלכלה ותכנון.

נוף, כאלמנט שמשתנה במהלך הזמן, דורש לא רק שימור, אלא גם תכנון לדורות הבאים כי הוא משלב חשיבות לאומית ותרבותית עם ערך כלכלי. שימור דומה צריך להרחיב לפנורמה היסטורית של ערים ועיירות.

 

מבוסס על:

שינוי הארכיטקטורה והנוף של עיירות במחוז לובלין, אלז'ביטה פשסמיצקה

מצגת מולטימדיה במסגרת קידום הספר במרכז "ברמה גרוצקה- תיאטרון NN", מרץ 2003.

 

הוכן ע"י יואנה זטאר

 

תורגם ע"י הדס גרוס

:'על הספר של אלז'ביטה פשסמיצקה 'שינוי הארכיטקטורה והנוף של עיירות במחוז לובליןDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 ספרה של אלז'ביטה פשסמיצקה 'שינוי הארכיטקטורה והנוף של עיירות במחוז לובלין' הוא חיבור הפוסט-דוקטורט של המחברת, המסכם את המחקר שלה על מצב הארכיטקטורה והנוף של עיירות קטנות במחוז לובלין בהקשר של המצב הנוכחי באירופה. התקופה שאחרי המלחמה ושינויים כלכליים הפכו לגורם לשינויים בלתי הפיכים בנוף התרבותי של פולין. אפשר לטעון שתהליך

.שינוי הנוף העירוני בפולין של אחרי המלחמה התרחש בקצב מואץ

אם נסתכל על השינויים מהתקופה האחרונה של שינוי כלכלי ופוליטי בפולין ותמונת העיירות הקטנות על הרקע הזה, נוכל להסיק שהנוף העירוני של עיירות קטנות במחוז לובלין עבר פירוק מואץ. לכן, חייבים לרתק למקומם את מנגנוני הפירוק המואץ. באותו זמן הפער המחקרי חייב להתמלא בהבנת התופעה ויחסי הגומלין כדי לפתח שיטת שימור של נכסי הנוף האורבני שעדיין קיימים.

המחקר מתמקד בקבוצה של עיירות קטנות במחוז לובלין על רקע רשת היישובים הקיימת והשינוי בארכיטקטורה ובנוף שלהם, כפי שנקבע על ידי ההיסטוריה המורכבת של האזור. המחקר מכסה פריסה עירונית וארכיטקטורה של עיירות קטנות, עם דגש מיוחד על התקופה שבין שתי מלחמות עולם, תקופת הרפובליקה העממית של פולין אחרי המלחמה והשנים האחרונות של שינויים פוליטיים וכלכליים אחרי 1989. המטרה העיקרית של עבודת הדוקטורט היא להציג את המצב הנוכחי של ארכיטקטורה ונוף בעיירות קטנות ולחקור ולהעריך את מנגנוני השינוי. על הבסיס הזה, המחברת ניסחה את החוקים והשיטות של שימור נוף ותכנון ערים קטנות בנסיבות גיאו-פוליטיות חדשות. הפתרונות שהיא נותנת הם: ההמשכיות ההיסטורית של פיתוח מרחבי; עיצוב מתאים של היקף וצורת מבנים במונחים של ההבנה הרחבה ביותר של שימור מורשת תרבותית; ואחרון, אך לא פחות חשוב, שימור הערך ההיסטורי והטבעי של הנוף והמסורת של מקום, בקנה אחד עם המגמות האירופאיות האחרונות בפיתוח מבנה אורבני. אלמנט חשוב של המחקר הוא איסוף וסידור הידע הקיים על התפתחות מערכות ההתיישבות העירונית במחוז לובלין, בשילוב עם זיהוי ערכי המפתח שלהן, כמו גם על ההזדמנויות לעשות שימוש מלא בערכי הנוף.

המחקר דן בפריסה מרחבית עירונית  ומתבסס על רקע היסטורי נרחב על: הופעת והתפתחות הפריסה ההיסטורית; זיהוי מרכיבים של ערכי תרבות ונוף חשובים; זיהוי, ארגון וסידור  סוגי מבנים והשפעתם על התפתחות הנוף העירוני.

עוד ענין בעל משמעות הוא יצירת מלאי מפורט של סוגי מבנים שיש להם השפעה משמעותית על עיצוב נוף אורבני וההמשכיות ההיסטורית שלו. זה כולל: שרידי מבנים מתקופת החלוקות (1795-1918), מבנים למגורים זמניים מתקופת מלחמת העולם השניה והתקופה שאחרי המלחמה, שרידי בתים יהודיים, שרידי  בתי אחוזה ובתי משרתים ומבנים תעשייתיים.

המחקר מכסה את השטח ההיסטורי של מחוז לובלין, כלומר השטח שבין הויסלה לבוג, שעוצב על ידי קשרים היסטוריים בין התושבים ותחושה של זהות כלכלית גיאוגרפית ברורה למדי. במחקר השתמשו בכמה שיטות, כולל ניתוח תכנון עירוני, פתרונות התיישבות, פונקציונליות, ארכיטקטורה, טכנולוגיה ובנייה. המחקר הארכיוני נתמך על ידי סקרים כמותיים ותיעוד מבנים בודדים.

השיטות שהשתמשו בהן במחקר על ארכיטקטורה ונוף עירוני הן שיטות בהן משתמשים במחקר היסטורי, זאת אומרת חיפוש, סיווג והשוואת חומרי מקור ותיאור פתרונות מבוססים על ניתוח היישוב, תכנון עירוני, בניה, פתרונות פונקציונליים ואדריכליים ומחקרים על פנורמות נוף ופנים המבנים.

שדה המחקר כולל: תיעוד בתמונות, ציורים, סקרי מבנים, מחקר על הנוף, קווי המתאר ופנים המבנה. מחקרים על התפתחות מרחבית התבססו על שימוש בתכניות קרקע קיימות לתכנון ערים, חומרים של שירות המדינה לשימור מונומנטים היסטוריים, סטטיסטיקות, מפקדים לאומיים ומחקרים של משרד הסטטיסטיקה המרכזי.

המחקר מתבסס על שלושה חלקים מרכזיים. הפרק הראשון דן בהיסטוריה של המחוז כבסיס לשינויים בארכיטקטורה ובנוף של עיירות קטנות. הפרק השני בוחן את תהליכי ומנגנוני השינוי בארכיטקטורה ובנוף בעיירות קטנות המרכיבים את מדגם המחקר. הפרק השלישי מוקדש לתיאור השינויים בנוף של עיירות קטנות במחוז לובלין.

בחינת פנורמת הנוף הקשורה לשינויים בארכיטקטורה ובנוף מבוססת על השדות הבאים: תכנון עירוני, גיאוגרפיה, כלכלה, דמוגרפיה, היסטוריה כלכלית, היסטוריה של התפתחות חברתית, היסטוריה תרבותית וסוציולוגיה. בהתבססה  על התיאור של שינויים בארכיטקטורה ובנוף, המחברת מזהה את הדברים הבאים: מבנים ומתחמים היסטוריים חיוניים לנוף; ערך הנוף של תכניות תכנון עירוני; שינויים בנוף עיירות קטנות במחוז לובלין ביחס ליישום עקרונות בינלאומיים לשימור נוף.

דיונים מפורטים מתמקדים בעיירות עם היסטוריה ארוכה של התיישבות, פריסה עירונית שהשתמרה, מונומנטים רבים של תרבות חומרית, נוסף לשלוש עיירות לשעבר, זאת אומרת עיירות שאמנותיהם בוטלו בין השנים 1869-1870 והאוכלוסיה שלהן לא גדולה מ-3,000 תושבים (ביסקופה, בוברובניקי ומרקושוב). קבוצות המחקר שנשארו הן: עיירות עם אוכלוסיה של פחות מ-5,000 תושבים (יוזפוב ליד הויסלה ופיאסק); עיירות של 5,000-10,000 תושבים (ביחאווה, שצ'בז'שין ובלז'יצה); ועיירות של 10,000-25,000 תושבים (ווז'נה ולוברטוב). הגבול העליון של אוכלוסיה כדי שניתן יהיה להגדיר עיר כעיירה קטנה היא אוכלוסיה של 25,000 תושבים.