השטעטל שצ'בז'שין

הקהילה היהודית בשצ'בז'שיןDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 .היהודים בשצ'בז'שין עבדו למחייתם כבעלי מלאכה, חוכרים וסוחרים. ב-1583 המלך סטפן באטורי נתן ליהודים זכויות לניהול מסחר בכפרים. יהודי שצ'בז'שין סחרו בבגדים, פשתן ותבלינים

.עם הזמן ענפי המסחר העיקריים בעיר היו מוצרי מזון מיובאים, תבלינים ודגנים

 

כתב זכויות מטעם אנדז'יי גורקה ב-1586 חייב את היהודים לכבות שריפות.כתב זכויות של המלך זיגמונט השני מ-1597 אוסר על היהודים גביית מסים, כולל מס המשקאות (czopowe).

 

ב-1648 השמידו כוחותיו של בוגדן חמליניצקי את האוכלוסיה היהודית המקומית.

 

במשך הזמן עלה מספר היהודים בשצ'בז'שין  והם חויבו לשלם מיסים לאוצר המדינה.

 

בראשית המאה ה-19 היו בעיר שתי טחנות פעילות בעיר. אחת מהם הוחכרה על ידי שמואל אשכנזי וש. לנדאו לפי הסכם שנחתם עם הרוזן קונסטנטי זמויסקי, בעל האחוזות בזאמושץ' ואז על ידי סלומון, אחיו של שמואל אשכנזי.

 

בעבר היתה שצ'בז'שין מפורסמת ברבים המלומדים שגרו בעיר. בסוף המאה ה-16 רבי לז'איש מנחם התמנה לרב הקהילה של קרקוב, הקהילה הגדולה ביותר בממלכת פולין-ליטא באותו זמן.

.רבי יוסף בן מתתיהו דלאקרוט הקים ישיבה מקומית בשצ'בז'שין, שפעלה בתחילת המאה ה-17

ב-1701 התקיים מושב של 'ועד ארבע הארצות' בשצ'בז'שין. אחרי 1815, כששצ'בז'שין היתה תחת שליטת רוסיה, בוטלו מגבלות לגבי התיישבות היהודים.

 

ב-1913 היהודים היו 47.6% מכלל האוכלוסיה בעיר. חלקם של היהודים באכלוסיה לפני כן היה:

1827: 1605 יהודים (38%)

1857: 2449 יהודים (44%)

1897: 2644 יהודים (42%)

 

דיווח מסקירה משצ'בז'שין מ-1936:

 

 

 

בתקופה שבין שתי מלחמות עולם יהודים עניים חיו באזור שהיום הוא תחנת האוטובוס, אזור שנקרא “Zatyły” ("האזור האחורי"). יהודים עשירים יותר חיו לאורך רחוב זמויסקה.

 

במהלך המלחמה הנאצים הקימו גטו בעיר, לשם הם ריתקו בערך 4,000 יהודים משצ'בז'שין והסביבה, מלודז', מוולוצלאבק וגם מהונגריה וצ'כוסלובקיה. רובם נרצחו בבית הקברות היהודי בעיר או במחנה ההשמדה בלז'ץ.

בית הכנסת ובית התפילהDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 בית הכנסת נמצא ממזרח לכיכר השוק, ברחוב סאדובה. האיזכור הראשון לבית הכנסת הוא משנת 1584, השנה בה הוא נהרס. בית הכנסת הנוכחי, בסגנון הרנסנס המאוחר, נבנה בתחילת המאה ה-17. ב-1648 הוא נהרס על ידי כוחות הקוזאקים של בוגדן חמלניצקי ונבנה מחדש ב-1659. ב-1940 הנאצים שרפו את בית הכנסת וב-1946 הגג שלו קרס. בין 1957 ל- 1963 הוא נבנה מחדש

.והפך למרכז תרבות

בתקופה שבין שתי מלחמות עולם היה גם בית תפילה בשצ'בז'שין.

בית העלמין היהודיDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 בית הקברות הוקם ב-1593 וקברו בו עד מלחמת העולם השניה. מקום הקבורה יועד לכך על ידי בעלי העיר דאז. יש כ-400 מצבות בבית הקברות, העתיקות ביותר הן מתחילת המאה ה-18. רוב המצבות שהשתמרו הן מהמאה ה-19 ומהמאה ה-20. המצבות מעוטרות במוטיבים פרחוניים ובמוטיבים המרמזים על מקצוע הנפטר או תכונותיו האישיות: ידיים מברכות ברכת כהנים (כהן), קנקן

.וקערה (לוי), פמוטים (אישה), ספרים (סמל לאדיקות הנפטר) וכו'. בהתאם למסורת גברים ונשים נקברו בחלקים שונים של בית העלמין בשצ'בז'שין. בית הקברות נהרס על ידי הנאצים

אתרים נוספיםDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 .מקווה. ב-1934 היה מקווה ברחוב טרגובה מס' 18

בית מטבחיים כשר שתפקד בין השנים 1919-1921.

בית מחסה לעניים וחולים שהיה קיים בין השנים 1919-1921.

חיי חברהDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 בתחילת המאה ה-19, מספר גדול של ארגונים התנדבותיים הוקמו בשצ'בז'שין, למשל חברת 'ביקור חולים' שטיפלה  בחולים. סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 מצוין כזמן בו הוקמו והתפתחו

.הרבה ארגונים פוליטים ומפלגות יהודיות בשצ'בז'שין

 

כבר בתחילת המאה ה-20 הרב אברהם ר. ברונשטיין הקים אגודת הלוואות וחסכונות שתמכה בסוחרים ובעלי מלאכה, יהודים ולא יהודים, ע"י מתן  הלוואות לא-מסחריות.

 

בזמן מהפכת 1905 הוקם בעיר סניף מקומי של ה'בונד', מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית. חברי הבונד שיתפו פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית הפולנית (PPS) בארגון מחאות ושביתות במפעלים וסדנאות. במהלך אחת השביתות שלושה מפגינים נהרגו על-ידי חיילים רוסים. אחרי האירועים האלו נאסרה פעילותה של מפלגת ה'בונד' וצעירים יהודים רבים בעלי דעות שמאליות היגרו משצ'בז'שין מפחד רדיפת הרשויות הרוסיות.

 

בזמן מלחמת העולם הראשונה, הוקמו בשצ'בז'שין הארגונים הציוניים הראשונים. ב-1916 הוקמו שני ארגונים ציוניים בתמיכת חיילים יהודים ששירתו בצבא האוסטרי והוצבו בעיר. אחרי 1918 הם הפכו לסניפים מקומיים של 'מזרחי', מפלגה ציונית מסורתית.

 

ב-1917 נפתחה בעיר ספריה ציבורית יהודית, שנקראה על שמו של מנדלה מוכר ספרים וקבוצות דרמה וספרות ומקהלה התקיימו בחסותה.

 

בשנות ה-20 וה-30 המפלגות הציוניות היו פעילות במיוחד בשצ'בז'שין. סניפים של ארגון הציונים הכלליים, פועלי ציון שמאל, מזרחי, החלוץ ובית"ר הוקמו בעיר. הם היו מעורבים בפעילויות חינוכיות ותרבותיות ובביצוע סוגים שונים של פרויקטים חברתיים, למשל ארגון שיעורי ערב בעברית לצעירים עובדים.

 

סניף מקומי של אגודת ישראל והבונד שחזר לפעול בעיר עם תנועת הצעירים שלו, 'צוקונפט', היו גם הם פעילים בשצ'בז'שין באותו זמן.

חלק מהצעירים שהשתייכו לתנועות השמאל היו מעורבים בפעילות חשאית של המפלגה הקומוניסטית שפעילותה היתה לא חוקית.

חיי דתDirect link for this paragraphGo back to indexGo back to index

 .חסידים הגיעו לשצ'בז'שין בתחילת המאה ה-19; בשנת 1880 גר בעיר הצדיק אלימלך הורוביץ מיאבורוב

לפי סיפור קצר של יצחק בשביס זינגר, 'הטעות', חסידי שבתאי צבי היו פעילים בעיר. עקבותיהם נחשפו לגמרי במקרה, כשמוטל וולברומר מצא במזוזה שלו טעות שעלתה לו ביוקר: אשתו, ילדיו, והוא עצמו חלו והאסם שלו נשרף. חוסר המזל הזה נגרם על-ידי הסופר המקומי (מחסידי שבתאי צבי) שעשה טעויות מכוונות בעת כתיבת המלים הקדושות.

 

בתקופה שבין מלחמות עולם, חוץ מהחדר המסורתי, פעלו בעיר מוסדות חינוך יהודיים חדשים, למשל בית הספר הדתי 'יבנה' של המזרחי ובית ספר של ציש"א.  כמו כן, ילדים יהודים רבים למדו בבתי הספר היסודיים הממלכתיים.

 

בסוף המאה ה-19, פעלו בשצ'בז'שין בית הכנסת המרכזי ושני בתי תפילה. בין 1914-1918 היו בעיר בית כנסת אחד ושלושה בתי תפילה וב-1918 היו שני חדרים שהיו כפופים לרשויות בית הספר בחלם. ב-1918 שני יהודים למדו בתיכון העממי, בו שכר הלימוד היה 300 כתרים.

 

בזכרונותיו משצ'בז'שין, מדגיש זיגמונט קלוקובסקי שבעיר התקיימו קורסים שונים והרצאות לציבור שאורגנו על-ידי מורים מקומיים והגיעו אליהם

  .תלמידים שונים, ש- 75% מהם היו יהודים. ב-1927 משרד הדואר המקומי מסר כ-20 עיתונים לקתולים ומעל 50 ליהודים בשצ'בז'שין

 

 

במאה ה-16 ברמן בן נפתלי כץ כיהן בתפקיד הרב בשצ'בז'שין ויצר יצירות ספרותיות רבות. במחצית השניה של המאה ה-19 אלימלך הורוביץ, צדיק מיאבורוב, חי בעיר. 

 

 

הוכן ע"י אנה וויטוביץ

תורגם ע"י הדס גרוס